חתול אקראיאני והצמחוני מתים על חתולים. הוא גדל בבית שתמיד היו בו חיות ומאז ומתמיד אהב כלבים וחתולים. אני לעומת זאת גדלתי בדירה בעיר שהחיות היחידות שעברו בה היו בעיקר נמלים (וכמה ילדים מהכיתה שהגיעו למסיבת יום ההולדת שלי בגיל 10). אבל אחרי שעברתי לגור לבד אימצתי חתולה מ-SOS. צ'לסי, החתולה והאגדה, היתה בקושי בת 3-4 שבועות כשהצטרפה אלי לדירה. זה היה בשנת 95 אחרי שאיש יקר במתחם באזל שמע חתלתול מילל מתוך המנוע שלו רגע לפני שהוא מניע וקרא לארגון SOS לעזור לחלץ. מאז עברו 15 שנים וצ'לסי עדיין חיה ובועטת בת"א. היא אמנם לא לידי אבל היא "נשארה במשפחה" ובגדול היא מזדקנת בחן (פחות או יותר).
חזרה לאנגליה -
אז רצינו לאמץ חתול ועכשיו כשאנחנו סוף סוף בעיר קטנה, בבית עם חצר חמודה ובעל בית מבין ומתחשב, הגיע הזמן להתארגן על אימוץ. כעקרון היה ברור לנו שנאמץ חתול עזוב. עם כל אהבתי לגזעים שונים, אני נגד לשלם 1,000 פאונד תמורת גור סיאמי כשיש כאלו שזקוקים לבית ומגיעים בחינם או תמורת תרומה צנועה. אז התיישבו על האינטרנט והתחלנו לחפש. בריטניה היא מדינה שבהחלט מורגש בה כמה אוהבים חיות. המון אנשים מגדלים פה בעלי חיים ויש מודעות עצומה לרווחת החיות. קיימים הרבה ארגונים שדואגים לחיות במצוקה, בין אם אלו גורי חתולים עזובים, כלבים בגיל העמידה או ינשופים עם לקויות ראיה. אז היצע נגיש בהחלט יש, אבל, זה לא פשוט כמו בישראל.
הארגון הראשון שהתקשרנו אליו אמר שהם מחייבים קודם כל ביקור בית ורק אז מתחילים בתהליך. הורדנו אותם מהרשימה. הארגון השני שהתקשרנו אליו היה הצלב הכחול. הם דוקא אמרו שלא חובה ביקור בית כשמדובר בחתול ושפשוט נגיע אליהם. אבל, שלא נצפה לחזור עם חתול הביתה כי הם לא משחררים את החיה באותו היום. נצטרך להגיע שוב לאסוף את החתול אחרי כמה ימים. מעין הצהרת כוונות שכזו. החלטנו ששווה לנסות ונסענו.
הסניף של הצלב הכחול באוקספורדשייר הוא לא פחות מחווה. יש להם שטחים נרחבים, מדשאות, מכלאות מרווחות לכל סוג של בעל חיים ואפילו שדה לסוסים שמחכים לאימוץ. נכנסנו למשרד, מילאנו טפסים, התראיינו אצל הפקידות שבדקו לנו כל פיפס בציציות וכשקיבלנו אור ירוק לאימוץ התבקשנו לדפדף באלבום החתולים לראות מי מהם מוצא חן בעינינו. האמת היא שרצינו גור רק רצה הגורל וכל הגורים באותו יום היו "מוזמנים" ונותרו רק חתולים בוגרים. החלטנו בכל זאת לבקר במכלאה. במכלאה פגשנו בין השאר את טרוויס (לא לצחוק). טרוויס הוא חתול זכר מסוג טאבי כבן שנתיים. טרוויס נמצא משוטט בלונדון ולהערכת הווטרינר הוא היה חסר בית כחודש. טרוויס מאד שמח שהגענו ומיד ברך אותנו לשלום וקפץ על המדף כדי לבחון אותנו מקרוב. אחרי ששוחחנו קצת עם הווטרינרית על טרוויס הורשנו לבקר אותו בכלוב, כמובן אחד אחד כדי שטרוויס לא יבהל. מצאנו חתול סופר ידידותי ואוהב תשומת לב. מתחבק ומתלטף בלי חשבון ובאופן כללי מעדיף להיות בחברת אנשים מאשר לבד.
הכניסה למרכז הצלב הכחול באיזור שלנואם נודה באמת, אני שהייתי נעולה על גור התקשתי ללכת על זה. אבל הצמחוני התאהב בו ואמר שמדובר בחתול חכם במיוחד (??!!) ולא היה לו לב להשאיר אותו שם. אני מצאתי בליבי פינה חמה ללונדוני לשעבר ויחד הודענו לווטרינרית שטרוויס מצא בית חדש ואפשר לשים עליו את סימן ה-"מוזמן" (שלט כחול בצורת כף רגל של חתול שכתוב עליו reserved).
ככה בערך זה נראהאת טרוויס אנחנו אוספים ביום ראשון. הכנו לו כמה דברים פה (מיטה וארגז) ואנחנו די מתרגשים לקראת בואו. אני מקווה שהוא יחוש פה בטוב ושהחתולים של השכנים לא יאכלו אותו לארוחת בוקר.
אגב אנחנו שוקלים לשנות לו את השם. יש לנו חבר טוב בשם טרוויס שלא נראה לי שיתרשם מזה שהחתול קרוי בשמו :-)
xoxo
Miss Scotland
כתיבה זורמת, מרעננת ומענגת, משאירה טעם לעוד. אפשר לקרוא לחתול Traverse במקום טרוויס. משחק מילים שיקל עליו לזהות את שמו החדש. שם משפחה City
השבמחקמצטרף לאנונימי מעלי . יש לך כתיבה משובחת .
השבמחקתודה פרנקי, ויש לי הרגשה שהאנונימי מקורב אלי איכשהו :-)
השבמחקלא ידעתי שיש משהו כזה, כמו הצלב הכחול.
השבמחקבכל מקרה, אצלנו הגדולה מתחננת לחתול אבל בזכות האלרגיה של אבא שלה, אנחנו נמנעים בינתיים.
מצטרפת למגיבים שמעלי בנוגע לכתיבה. :)
תודה אפרתוש. חתול זה שמחה גדולה וגם לא מצריך יותר מדי התעסקות. הבאסה היחידה היא כמות השיער שהם משירים וצריך לרוץ אחריהם עם השואב כל הזמן (אם אתה הסטרי לנקיון כמוני).
השבמחק