יום שבת, 25 בספטמבר 2010

מי אמר רובי ולא קיבל?

אז יקבל תחליף!

אני מתה על רובי וויליאמס, מודה ומתוודה. אני אוהבת אותו מימי טייק ד'את, כשהפציע בקריירת סולו, ואני אוהבת אותו עכשיו כשהוא מתקרב לגיל 40 והוא בעלה של מישהי (אחרת). יש לי את כל הדיסקים, הדי וי די, ספרים, לוחות שנה, ואפילו תמונה אחת חתומה וממוסגרת שמישהו שרצה פעם ביקרי קנה לי במתנה. כשהייתי סטודנטית להוראה כתבתי עבודה על רובי באחד הקורסים (וקיבלתי 100 עגול!).

ראיתי את רובי פעמיים בהופעה. בפעם הראשונה היתה ב-2001. נסענו כמה חברות במיוחד מישראל ללונדון כדי להגיע להופעה שהתקיימה במילטון קינס. היה מופלא. הפעם השניה היתה ב-2006 אחרי שנה בה גרתי באדינבורו. כמה ימים אחרי שהגשנו את התיזה וסיימנו את חובותינו לתואר השני התקיימה ההופעה בגלזגו. את הכרטיסים רכשתי במחיר מופקע באיביי (הכרטיסים לכל הסיבוב אזלו תוך שניות מרגע ההוצאה) ולקחתי את אנני, חברתי מהמעונות להופעה. השכמנו באותו היום והיינו ב-Hampden Park כבר בשעות הבוקר המוקדמות. תפסנו מקום קרוב לשער, התיישבנו על הרצפה ו - - - חיכינו. וחיכינו וחיכינו וחיכינו עד חמש בערב השעה בה פתחו את השערים. תפסנו מקום בשורה השניה מהבמה ו - - - חיכינו. רובי עלה בסביבות שמונה בערב. מיותר לציין שהיה מדהים.

אתמול הצמחוני עשה לי מחווה שבטוח עלתה לו בדם יזע ודמעות. הוא קנה כרטיסים למופע הצדעה לרובי וויליאס. זאת אומרת זה השם הרשמי של התופעה, במציאות מדובר במתחזה לרובי וויליאמס. ההופעה היתה בתאטרון החדש באוקספורד. ציפיתי לראות שם בעיקר בחורות צעירות (בלשון המעטה, למעשה ציפיתי להרבה צ'אבס = פרחים בעגה המקומית). שנינו הופתענו לגלות שאנחנו צעירים מהגיל הממוצע בקהל. היו המון זוגות, משפחות, חבורות של נשים שבאו לבלות ערב יחד, וקצת צ'אבס. בקיצור הכל מהכל. ההופעה היתה חביבה. לא קל להשתחרר מהתחושה שבעצם אני בוגדת ברובי אבל אפשר להכתיר את הערב כהצלחה. הבחור (JK) די דומה לרובי חיצונית. השירה, הממ לא להיט. אבל נהננו. עמדנו על הרגליים כל הערב ורקדנו למוות.

JK בפעולה

מה שטוב בהופעה מסוג כזה זה שאתה נוטה להשלות את עצמך שזה באמת רובי ושמדובר בהופעה אינטימית ואקסלוסיבית. ניגשתי עם המצלמה ממש עד הבמה ו"רובי" ניגש ממש אלי ונעמד בפוזה עד שסיימתי לצלם (ראו תמונה למעלה). רק שאז נזכרתי שזה לא המקור :-/
אני ממליצה בחום לכל מי שההזדמנות נקרית בדרכו, לא לפספס הופעה של רובי! לדעתי מדובר לא רק בזמר וכותב מוכשר אלא הרבה יותר - בבדרן מצויין.
ולמה לא להוציא כמה תמונות מגלזגו לאוורור מהבויידעם:

אנני מניפה את הדגל בגלזגו

צ'אבס אמיתיים

המקור (כן כן, אני צילמתי)

האם נלך שוב? וודאי שלא. בפעם הבאה זה רק הדבר האמיתי!


יום שבת, 18 בספטמבר 2010

הסוף לעצלנות (כנראה)

כבר מזמן רציתי להתחיל לכתוב בלוג. בעצם, כשנסעתי ללמוד באדינבורו נהגתי לשלוח אימיילים תקופתיים לרשימת תפוצה נכבדה. זה החזיר די הרבה זמן מעמד אבל אחרי שנה, כשהחלטתי להשאר באדינבורו עוד קצת (הרבה) החדש הפך לשגרה והאימיילים התקופתיים התאדו להם.

מאז השתעשעתי ברעיון מספר פעמים אבל אף פעם זה לא הגיע לידי מעשה. אז למה עכשיו? אולי בגלל שכנראה שהשנה הזו תביא עמה הרבה דברים חדשים ומרגשים ששווה לכתוב עליהם בבלוג. ועל מה אני אכתוב? על הכל. על החוויות שלי כדוקטורנטית מתוסכלת, על הבית אליו אני עוברת, על בגדים, על חתונות, על ההבדלים בין ישראל לבריטניה, על אוכל, ספורט ותוכניות ריאליטי, על געגועי לישראל ועל שאר ירקות.

אז נתחיל בהתחלה, או בהווה. בעוד שלושה ימים אני עוברה דירה. ולא סתם עוברת אלא עוברת לגור עם החצי שלי (להלן הצמחוני) בדרום המרושע - אנגליה. חמש שנים עברו מאז שהגעתי לסקוטלנד עם מזוודה וחצי והרבה התרגשות. בשנה הראשונה גרתי במעונות (הנחשבים!) של האוניברסיטה. ולאחריה עברתי לגור בדירתי הנוכחית. מאז זרמו הרבה מים בת'מזה, סיימתי את התואר השני בהצטיינות, עברתי כברת דרך ניכרת בדוקטורט, הכרתי את בעלי לעתיד וצברתי כ-30 ארגזים מלאים בהשד יודע מה. ופוטון אחד.

ככה בערך נראית הדירה שלי כרגע

אני אוהבת את סקוטלנד ובמיוחד את אדינבורו. היא העיר שלי. היא הסבירה לי פנים מהיום שהגעתי ונתנה לי להרגיש בבית. היא לא גדולה מדי ולא קטנה מדי, היא מושלמת. היא כהה וקודרת ויש לה טירה כמו של גרגמל. ביום יומיים בשנה בהם מגיעה השמש לבקר היא מנצנצת ומחייכת. יש בה פסטיבל בקיץ ושוק כריסמס בחורף. היא קפואה בחורף וקרירה בקיץ. יש בה פאבים אפלים ומוזיקה חיה מעולה. יש בה את האוניברסיטה שלי.


אדינבורו במבט מגבעת קלטון

עצוב לי לעזוב אבל לכל דבר יש סוף, ולכל סוף יש התחלה חדשה. למרות הצער לעזוב את אדינבורו אני מחכה ומצפה למעבר לאנגליה (ויסלחו לי הסקוטיים). קודם כל אני אוכל לגור סוף סוף עם הצמחוני ובשעה טובה נפסיק לפרנס את חברות הרכבות ועוד חברות תעופה קיקיוניות. אני אהיה קרובה ללונדון, מאד קרובה לאוקספורד ואפילו קצת יותר קרובה לישראל. ואומרים שיהיה לי שם יותר חם בקיץ. אז אומרים. שיוכיחו.

אני ארוזה ומוכנה. Bring it on!

xoxo
מיס סקוטלנד